עבודת הגשה סוף סמסטר הנחיית עמיתים

מגישה: ליאת חנה

מדיטציה
יותר ויותר רופאים ממליצים על מדיטציה כדרך למנוע, להאט או לפחות לשלוט על כאבים של מחלות כרוניות, כמו בעיות לב, איידס, סרטן ועקרות. היא גם משמשת להגברת האיזון במצבים של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, היפראקטיביות ובעיות חוסר ריכוז. בשילוב שבין מיסטיקה מזרחית ומדע מערבי, הרופאים מאמצים את המדיטציה לא בגלל שהם חושבים שזה אין או קול, אלא בגלל שהמחקרים המדעיים מתחילים להוכיח שזה עובד. בעיקר בטיפול במצבי חרדה ומתח. במשך 30 שנה אמרו לנו חוקרי המדיטציה, שהיא עובדת נפלא כתרופה למצבי לחץ, אומר דניאל גולמן, מחבר המאמר רגשות הרסניים, תיעוד שיחה בין הדלאי-למה לבין קבוצה של חוקרי-מוח. אבל מה שמרגש במחקרים החדשים הוא לראות איך המדיטציה יכולה לאמן את הנפש ולעצב מחדש את המוח. מחקרים, שנעשים בעזרת המכשור המתוחכם ביותר של הדמיה, מראים שהיא יכולה לשנות את החיווט במוח, ולהזיז, למשל, את נקודת השבירה, שבה פקק תנועה, לדוגמה, גורם לכם להשתולל מעצבים. וחוץ מזה, בהשוואה לניתוח, ישיבה על כרית זה עסק זול ביותר.

ככל שמתפוגג מעטה המיסטיקה מעל למדיטציה והיא הופכת יותר ויותר תופעה של אמצע הדרך, השיטות הופכות יותר פשוטות יותר, ומבעירים פחות קטורת. אבל לב הפילוסופיה הבודהיסטית לא משתנה: האמונה שבעזרת ישיבה בשקט במשך עשר עד 40 דקות ביום, וריכוז פעיל בנשימה או במילה או בתמונה, אדם יכול לאמן את עצמו להתמקד על ההווה על חשבון העבר והעתיד, להתעלות מעל למציאות תוך קבלה מוחלטת שלה. בגרסה האמריקנית המודרנית שלה, המדיטציה נטשה את המנטרה - שדורשת לחזור שוב ושוב על מילה או משפט סודי - ובמקום זה מתמקדת על צליל או על הנשימה. זה תהליך של חזרה, שניתן למצוא בהיסטוריה של רוב האמונות הדתיות. יש לזה המון גיוונים, מתגובות התרגעות, ועד לגטום-מו, טכניקה המקובלת על נזירים טיבטיים (ובה ישיבה של שמונה שעות מאפשרת להם להעלות את חום גופם מספיק כדי להתגבר על הזיהום הארצי, או לייבש בדים רטובים על גבם למרות הטמפרטורה הקפואה של הרי ההימלאיה).

מדיטציה : לבריאות הגוף והנפש ולחיים ארוכים . נדלה ביום 8/2/07
http://www.laughing.co.il/mditaision.asp

 להרשמה לייעוץ והכוונה, להרשמה למלגה - לחץ כאן

דמיון מודרך
דמיון מודרך הינו שילוב של טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזייה (ויזואליזציה) של פרטי עצמים. התהליך נושא אופי רגוע ושליו. השיטה משתמשת בדמיון כדי לתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים.
כאשר טכניקה זו משמשת לטיפול, המטופל יחזה את גופו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית ממנה הוא סובל. הטיפול מתקיים בקבוצה או באופן פרטני, ונמשך בדרך כלל כחצי שעה. חוזרים עליו מספר פעמים בשבוע.
השפעת היפנוזה עצמית של ילדים נבחנה בעת הליך רדיולוגי VCUG שהוא גם כואב וגם מאיים על הילדים. 44 ילדים חולקו באקראי לשתי קבוצות כשהאחת מקבלת בנוסף להרגעה הרגילה גם הנחיות לדמיון מודרך ותרגילי נשימה שהילדים התאמנו בעזרתם מספר פעמים לפני התהליך. בשעת התהליך מטפל נוכח עזר להם להפעיל את הדמיון המודרך להרגעתם. השפעת הדמיון המודרך הייתה ניכרת בשעת התהליך ולא רק שהילדים סבלו פחות, בכו פחות והיו פחות מפוחדים התהליך היה גם קצר בממוצע ב-14 דקות ביחס לקבוצה שלא הפעילה דמיון מודרך.
כבר הראו השפעה מיטיבה של רוגע על מערכת הלב ועל המערכת החיסונית אבל לא נבחנה מדעית השפעת רוגע על ביצוע מטלות. 14 גברים ו- 28 נשים בגיל ממוצע של 39 שנים, עברו במשך 16 דקות הנחיית דמיון מודרך או שימשו כקבוצת ביקורת ומטלת זיכרון מילים פעיל נבחנה אצלם לפני ואחרי ההנחיה. אחרי ההתרגעות בעזרת הדמיון המודרך הייתה עלייה של 30% בכישורי הזיכרון הפעיל בהשוואה לקבוצת הביקורת
במחקר שפורסם בעיתון PAIN הראו חוקרים מסינסינטי כי כדאי ללמד ילדים שיטות דמיון מודרך לפני ניתוחים.
73 ילדים בני 7-12 שעברו ניתוח להוצאת פוליפים או שקדים חולקו באקראי לשתי קבוצות. באחת קיבלו הנחיית דמיון מודרך והקשיבו לקלטת דמיון מודרך שבוע לפני הניתוח, כמה שעות אחרי הניתוח ויום אחריו. הקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול השגרתי. מבחני כאב וחרדות והשימוש במשככי כאבים בשתי הקבוצות הראו כי לדמיון המודרך השפעה מפחיתת כאבים אחרי הניתוח.

דמיון מודרך מפחית כאב אחרי ניתוח (12/10/04) . נדלה ביום 8/2/07
http://www.igl.co.il/article-small

ביבליותרפיה
ביבליותרפיה מוגדרת כשימוש ביצירה ספרותית לצורך טיפול. יתרונה בכך שהיא מהווה חיץ בין הקורא/המאזין לרגשותיו ומאפשרת שימוש במדיום טיפולי עקיף המסייע בצמצום מנגנוני הגנה והתנגדות של המטופל במהלך הטיפול. ביצירה ספרותית הראויה לשמש לצורכי טיפול גלומות דינמיקות מורכבות המהוות בסיס ללמידה פסיכולוגית של אדם על עצמו ועל זולתו. לדברי הפסיכולוג האמריקני אירווין יאלום הפסיכולוגיה התחילה בסופרים גדולים כמו דוסטויבסקי, טולסטוי, שייקספיר, ולאו-דווקא בפסיכולוגיה הניסויית. ביצירותיהם ניתן ללמוד על צער, עצב, אהבה, בגידה, ולראות את בני האדם בראיה רב ממדית.
השימוש ביצירה ספרותית מאפשר למטופל להזדהות עם הדמות ביצירה, להתחבר לסיטואציה האנושית הגלומה בה ובאמצעות תהליך ההזדהות לחיות את האירועים בחייו, לחוות שחרור רגשי, ובהמשך להגיע לתובנה עצמית אשר תוביל לשינוי התנהגותי.
ניתן להשתמש בביבליותרפיה שימוש בלתי מכוון שבו ניתנת למטופל אפשרות לבחור יצירה שמדברת אליו, ובכך המטופל הופך להיות מוביל התהליך הטיפולי של עצמו.
בעבודתנו נעשית התערבות מכוונת, כאשר האוכלוסייה המטופלת הינה ילדים ומתבגרים בעלי רמות תוקפנות ואלימות גבוהות. פסיכולוגים אמריקנים כמו גוריאן ופולק טוענים שכל הילדים אוהבים סיפורים, אך בנים תלויים בהם לצורך התקרבות לעולמם הרגשי. ילדים ומתבגרים אלימים זקוקים לספרים במיוחד מכיוון שהם חונכו להתעלם מרגשות ולהיות קשוחים. ואכן, מן הספרות הקלינית, עולה כי ילדים תוקפניים ואלימים מתקשים לבטא רגשות, רמת האמפטיה שלהם כלפי הזולת נמוכה, והם עסוקים מאד במאבקי כוח. חולשות אלו מובילות אותם לראות סיטואציה בין-אישית כמאיימת עליהם ולבחור בפתרון של אלימות כדרך היעילה ביותר. חולשות אלו גם גורמות להם להתנגד לטיפול או להתערבות של מבוגרים בכלל, מה שמאד מקשה על הטיפול באלימות.
היצירה הספרותית מסייעת לילדים הללו לגעת בעולמם הרגשי ולפתח אותו. היא גם מעוררת הבנה ואמפטיה כלפי הקורבן.
שילוב של ביבליותרפיה "מגויסת" לצורך טיפול משמשת אותנו מזה מספר שנים בהתמודדות עם אוכלוסייה בסיכון להתנהגות אלימה. נבנתה תכנית טיפולית לעשרה מפגשים, המורכבת מסיפורים קצרים, שירים וסרטים. ניסיונות אלו לווו בשורה של מחקרים אמפיריים (Shechtman, 2001; 2000; Shechtman & Ben-Daviv, 1999), שכולם הצביעו על יעילות ההתערבות בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל.

ביבליותרפיה ככלי חינוכי-טיפולי בעבודה עם ילדים תוקפניים. נדלה ביום 5/4/07
http://itu.cet.ac.il/index.aspx

אומנויות
ריפוי באומנות תופס מקום יסודי בתחום רפואת גוף-נפש. ריפוי באומנות נחשב כסוג של מדיטציה גשמית שמעודדת את תגובת המנוחה בגוף. ריפוי באומנות הוא גם כלי אבחון וגם טיפול טבעי למצבי מתח. בתחילתה השתמשו באומנות רק כטיפול פסיכולוגי נגד מצבי טראומה וכדומה, אבל כעת התחום מתפתח לכיוון רפואת הנפש-גוף ויעילותו בהורדת לחץ דם, דופק, קצב הנשימה וייצור פחמן דו-חמצני (CO2).
לדוגמא, מחקר בבית החולים של אוניברסיטת "brigham young" הוכיח, בשנת 1998, שתינוקות המאושפזים בטיפול נמרץ, אשר שמעו מוסיקה במשך 20 דקות ביום, התפתחו והשתחררו מהר יותר ובמצב טוב מתינוקות שלא שמעו מוסיקה.
ריפוי באומנות נחשב טיפול מניעתי נגד לחץ דם גבוה, אסטמה, הפרעות קצב, כאבים כרונים, דיכאון, חרדות ואפילו אי פוריות. חשוב להדגיש שטיפול בריפוי באומנות לא מחליף טיפול תרופתי, אבל תחת השגחת רופא, טיפול זה יכול להפחית את כמות התרופות אצל פציינטים מתאימים.
ריפוי באומנות כולל פיסול, שירה, מוסיקה, ריקוד, ציור ועוד. מה שמבדיל ריפוי באומנות מאומנות רגילה הוא שיש בו השגחה רפואית הכוללת אבחון ,תוכנית טיפול ספציפי ומעקב לכל מטופל. המטופל לא חייב להיות אומן במובן הטיפוסי, הוא רק צריך להיות פתוח לתהליך היצירתי הטבעי שלו.

ריפוי באומנות Art Therap ( ד"ר י. פסח גלסמן ) נדלה מהאינטרנט ביום 7/4/07.
http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=4631